אתה נמצא ב : דף ראשי כתבות הפגנה ארצית ביום האדמה בלוד נגד מדיניות הריסת הבתים הערביים

הפגנה ארצית ביום האדמה בלוד נגד מדיניות הריסת הבתים הערביים

smaller text tool iconmedium text tool iconlarger text tool icon

 

יום האדמה בא לציין את מאורעות ה-30 במרץ 1976 במגזר הערבים. אז ולאור החלטת הממשלה לבצע גזילה גדולה של שטחים ערביים בגליל החליט הוועד הארצי להגנת האדמות הערביות לערוך שביתה כללית במחאה נגד ההפקעות החדשות. וכדי למנוע את השביתה פתחה הממשלה במסע איומים על האוכלוסיה הערבית בישראל ובהסתה מתלהמת נגד מנהיגיה.

ב- 25.03.1976 התקיימה בשפרעם אסיפה של ראשי המועצות המקומיות הערביות. התנהל בה ויכוח חריף וסוער. חלק מראשי המועצות דרש לקבל החלטה על ביטול השביתה. חלק התנגד בתוקף לביטולה, ואמר שהסמכות היחידה לביטול כזה היא בידי המוסד שהכריז על השביתה - הוועד הארצי להגנת האדמות.

ב- 27.03.1976 התקיימה פגישה של ראש הממשלה, יצחק רבין, שר הבטחון, שמעון פרס, ושר המשטרה, שלמה הלל, יחד עם מנגנוני הביטחון החשאיים, והם החליטו שהצבא, משמר הגבול והמשטרה יפעלו יחד נגד השביתה, לרבות בשימוש בנשק חם! ב-30.3 הם ביצעו את זממם. ששה תושבים ערביים נהרגו, ורבים נפצעו במסגרת פוגרום מתוכנן זה, שנועד "ללמד לקח" ש"הערבים יראו וייראו". ששת ההרוגים היו: ח'יר מוחמד יאסין מעראבה, רג'א חסין אבו-ריא, ח'דר עבד ח'לאילה וח'דיג'ה שואהנה מסכנין, מוחמד יוסף טאהא מכפר קנא וראפת זוהיירי מנור-שמס, שנורה בטייבה.

 

ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל החליטה לקיים את ההפגנה המרכזית לציון יוםהזכרון ה- 30 שליום האדמהבלוד, כמחאה על מדיניות הריסת הבתים הערביים בעיר, בטענה כי נבנו ללא היתרים. כמו כן הוחלט לקיים את התהלוכות המסורתיות אל קברי חללי יום האדמה בעראבה, סח'נין וכפר קנא בגליל, ובטיבה במשולש.

יש לציין כי יום האדמה נהיה למאורע היסטורי, המסמל את המדיניות של כל ממשלות ישראל, ללא יוצא מן הכלל, כלפי האוכלוסיה הערבית בישראל וכלפי העם הפלסטיני בכללו, המושתתת על האידיאולוגיה הציונית המסורתית, שעקרונה – מקסימום טריטוריה עם מינימום ערבים. מדיניות "כיבוש הקרקע" ונישול הפלחים והתושבים הפלסטינים מאדמתם, שהייתה נהוגה על-ידי כל התנועה הציונית לפני הקמתה של מדינת ישראל, נמשכה גם אחרי הקמתה ונמשכת בצורות שונות עד היום, הן בתוך ישראל והן בשטחים הפלסטיניים הכבושים. ובנוסף לכך מנהלות ממשלת ישראל מאז קום המדינה מדיניות הריסת הבתים וגירוש תושביהם בכפרים ערביים שמסרבת המדינה להכיר בהם, בגליל, במשולש ובנגב.

ובמסגרת מדיניות זו מנהלת עירית לוד, בתמיכה מלאה של ממשלת ישראל, מדיניות גזלנית נגד האוכלוסיה הערבית בלוד, במיוחד נגד תושבים שגורשו מאדמתם בנגב בשנות השמונים ועברו ללוד בעידודה של המדינה. ובמסגרת מדינות זו הרסו שלטונות התכנון לאחרונה שישה בתים בלוד, וכמחאה על מדיניות זו החליטה ועדת המעקב להעביר את הטקס המרכזי של יום האדמה השנה אל העיר לוד.

ביום (15.3) הוציאה המועצה האזורית "לודים" לפועל צווי הריסה נגד ארבעה בתים הקיימים שנים על שטח פרטי בלוד, והשאירה  34 נפשות ללא קורת גג. ארבעה ימים אחר כך, ב19- לחודש, פעלה עירית לוד באישור רשמי מראש הממשלה איהוד אולמרט, והרסה שני בתים מאוכלסים בתחומה והשאירה יותר מ20- נפשות חסרי כל, ללא קורת גג. השוטרים נהגו באלימות ברוטאלית ביותר. הם זרקו מהחלונות החוצה ילדים ששהו בחדריהם, שברו את ידו של וחיד מרואן וחבלו קשה בגופו של סלימן אזברגה לרבות שבירת צלעותיו ועצרו חמישה אנשים, בינם ארבעה מבעלי הבתים ההרוסים.

 

אגודת הארבעים מגנה בחריפות מדיניות הריסת הבתים הערביים וקוראת לשלטונות לפעול מיד למציאת פתרון הולם לכל הישובים הבלתי מוכרים ולכל הבתים הערביים שלא זכו להיתר. מדיניות הריסת הבתים לא תפתור את הבעיה, להפך, היא תעמיק את המצוקה והאפליה של האוכלוסיה הערבית. מצב ענינים זה אינו יכול להמשך, הציבור בישראל נקרא להתעורר ולהתנגד לפעילות הגזענית נגד האזרחים הערבים.

 

יום האדמה

חבר הכנסת וראש עירית נצרת המנוח תאופיק זיאד נואם בטקס ביום האדמה בסכנין-30.03.1977