פורום הכרה ארגן בשבת 14.04.07, סמינר מיוחד על אדמות שבט אל-עראקיב בנגב. בהשתתפות יותר מ-100 פעילים של אגודות וארגונים ערבים ויהודים אשר תומכים במאבקם של ערביי הנגב נגד נישול הקרקעות שלהם, ובתביעה להכיר ביישוביהם הבלתי מוכרים.

הסמינר נערך במלוא שנה לאחיזתו של נורי אל-עוקבי באדמות כפרו באזור אל-עראקיב בנגב, ותביעתו לבטל את צוו ההפקעה ולהחזיר את האדמה לבעליה, ולהרשות להם לבנות ולחיות על אדמתם שגורשו ממנה בשנות החמישים.

את הסמינר הנחה עטיה אל-אעסם, רכז אגודת הארבעים בנגב, אשר סקר בקצרה את המאבק המתמשך שמנהלים ערביי הנגב נגד מדיניות נישול הקרקע והריסת הבתים. אחריו דיברה חיה נוח מפורום דו קיום, ואמרה כי "באנו להזדהות עם נורי אלעוקבי והבעיה שהוא מיצג, אנחנו מיצגים את היהודים והערבים וביחד בנינו אוהל זה, ואנחנו מקווים כי יישאר ויהפוך לאבך היסוד של יושב אלעוקבי".

נורי אל-עוקבי הביע בדבריו התרגשותו הרבה מהאירוע והציג בפני האורחים את השתלשלות האירועים מאז החליט להקים אוהל מחאה על אדמת שבטו לפני שנה, והתנכלויות שנתקל בהם מצד המשטרה וזרועות משרד הפנים. הוא קרא לאזרחים הערביים בנגב להיאחז באדמתם ולא לוותר על שעל אדמה.

יו"ר אגודת הארבעים, מוחמד אבו דעוף, הזכיר בפתח דבריו כי אירוע זה מתקיים אחרי שבועיים מיום האדמה, ואמר כי הקשר בין שני האירועים מדגיש את נחישותם של האזרחים הערביים בנגב להיאחז באדמתם ובזכותם לחיות בכפריהם והשגת הכרה ושירותים. אבו דעוף סקר בקצרה את הניסיון של אגודת הארבעים במאבק למען הכרה בכפרים הערביים הלא מוכרים, ואמר כי היה מצפה לראות חברי כנסת וראשי מועצות מקומיות משתתפים באירוע זה שמסמל את המאבק המשותף נגד נישול הקרקע. הוא הדגיש חשיבות הכנת תוכנית אסטרטגית למאבק זה ולעקוב אחריה עד להצלחת המאבק ושמירה על הקרקע.

המרצה חררדו לייבנר מאוניברסיטת בן גוריון הציג הביטים עקרוניים במדיניות ובמאבק, תוך התייחסות למזימה השלטונית נגד אדמות הערבים בנגב. לייבנר הדגיש כי המדיניות הישראלית מתבססת על "כמה שיותר קרקע וכמה שפחות ערבים", ו"ייהוד הנגב והגליל".

אחרי הנאומים וההרצאות התקיימו סדנאות עבודה בנושאים הקשורים בתובנות הכלליות למאבקים החברתיים של בודדים, במטרה להעניק לפעילים הקהילתיים כלים שיעזרו להם לפתח את כישוריהם ולשדרג את המאבקים הציבוריים בהם הם מעורבים. את הסדנאות הנחו מספר פעילים ומומחים בתחומי הקרקע, המצב המשפטי, התקשורת, הלובי המקומי והבינלאומי, הרחבת הבסיס הקהילתי ושיתופי פעולה בינארגוניים.